top of page

אני ואתה נשנה את העולם? התעוררות מגזרית לנושא האקלים

  • מערכת האתר
  • 5 בדצמ׳ 2019
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 9 בדצמ׳ 2019

העליה הגוברת בהתעסקות באיכות הסביבה לא פסחה על הציונות הדתית ויצרה התעוררות מעניינת בנושא. יש הרואים בנושא ציווי דתי, ויש מי שאימביוולנטים ביחס לתופעה • רצף מחשבות וסקירת התופעה


בשנים האחרונות אנו רואים עלייה בהתעניינות ובמעורבות באיכות הסביבה. מי שנתנה דחיפה נוספת לנושא היא גרטה טונברג הצעירה משוודיה, שעלתה לכותרות בזכות נאום שנשאה בפסגת האקלים באו"ם, שהיה קשה להישאר אדישים אליו.


התחזיות אינן טובות. ההתחממות הגלובלית מכה על דלתנו, דוח האקלים המעודכן (26.11.19) של האו"ם צופה עלייה של 3.2 מעלות במאה הנוכחית אם המצב ימשיך כך.

מה הקשר לציבור הדתי לאומי? עד לאחרונה, היה נראה שאין הרבה. רוב הארגונים ה"ירוקים" בעולם ובארץ מזוהים עם חוגים בעלי אוריינטציה חילונית שמאלנית, אלא שלאחרונה ישנה התעוררות מעניינת של הציבור הדתי לאומי לנושא.


כך אחרי השריפות באמזונס יוצא הרב שרלו בקריאה חריפה בכתבה שהוא מפרסם במקור ראשון לציבור הדתי לאומי לקחת אחריות, וקושר בין השמירה על הסביבה לבין הוראה דתית:

" עיצוב ההתנהגות האישית של שימוש מופחת בכלים חד פעמיים מזהמים ובלתי מתכלים; נכונות שלא לשדרג ולזרוק את הדברים הישנים; זריקת סוללות ושאר גורמים רעילים במקומות המיועדים לכך; מיחזור וכדומה; כל אלה הם לא נושאים של "שמאלנים" אוכלי גרנולה ועושי יוגה. אלה הם גופי הלכה, שאינם אוסרים את ההתנהגות בדרך הארץ המקובלת של העולם אך כן מחייבים שלא להשחית את עולמו של הקב״ה. חלק מנתינת הדעת שלא לקלקל את עולמו של הקב״ה מקופל בחובות אלה."

כחלק מההתעוררות עלתה עצומה שקוראת לא להשתמש בכלים חד-פעמיים במהלך החגים, למרות אתגר האירוח. כך כותב הרב ראובן עוזיאל בפוסט שבו הוא מפיץ את העצומה:

"ואז הגיעו הכלים החד-פעמיים. זולים, נוחים, וכמובן – חד-פעמיים! מסיימים את הארוחה, אוספים הכל וזורקים לפח. קצר ולעניין. והכל נקי. ללא טורח, ללא מאמץ. נהדר!

רק מה, יש בעיה קטנטנה: מאחר ואלפים ורבבות עושים אותו דבר מידי יום, כמות הזבל הבלתי מתכלה הולך ונערם, ומאיים לחנוק את כדור הארץ. בקלי-קלות..."

על העצומה חתומים באופן ייחודי רבנים מכל הקשת של הציונות הדתית לאומית, החל מהרב אבינר ועד ארגון רבני ורבניות בית הלל.


כך שיר שפרן מתל אביב, סטודנטית למדעי המוח בבאר שבע, ופעילה סביבתית בארגון מגמה ירוקה אליה חברו פעילים נוספים מקרב הציונות הדתית ובהן אביה זינר מהמושב בני רא"ם. יוזמות העצומה, בראיון ליאיר קראוס ממקור ראשון:

"הנושא הזה בנפשנו. שתינו מגיעות מהציונות הדתית ומרגישות שהמגזר מביא איתו הרבה דברים חיוביים לעולם אבל בכל הקשור לפגיעה בסביבה והגנה עליה אנחנו הרחק מאחורה", הן מסבירות. "זה מאוד הטריד אותנו שאין התייחסות לאיכות הסביבה בציבור הדתי. להיות דתיה ולהיות פעילת איכות סביבה זה הפך למשהו שלא מסתדר ולא דואלי בעיניי הרבה אנשים ואני חושבת שדווקא מהעולם היהודי והדתי יש אינספור מקורות וסיבות לדאוג ולשמור על העולם בו אנחנו חיים".


היו מי שאף הגדילו לעשות וביקשו מהרב שרלו לפרש את משמעות ההתחממות הגלובלולית מבחינה דתית- היסטורית.


כמו בעולם, גם בתוך הציונות הדתית הנהירה כלפי התחום החדש התקבלה ברגשות מעורבים ויש מי שסקפטיים בנוגע למניעים של יוזמי המחאה, וביקורתיים לגבי העתיד ההשלכות שלה. אריאל שנבל במאמר שהוא מפרסם במקור ראשון פורט שש סיבות להסתייגות מהמחאה, בינהם התנגדות חריפה לשדר של חלק מפעילי איכות הסביבה שתולים את הזיהום בעצם קיומו של האדם.

"הבנתם את זה למרות שאתם שמרנים. הילדים שלכם הם בעיה. אפילו אסון. זו הנקודה שבה הימין השמרני מצופף שורות ואומר, במידה רבה של צדק: "הנה, זו המטרה הסופית של השמאלנים הקיצונים הללו – להכריח אותנו להביא פחות ילדים לעולם".

נראה כי בעוד ההכרה בחשיבות השמירה על איכות הסביבה הולכת ונעשית קונצנזוס, השפה הקנאית לא מאומצת. הפסוקים מספר בראשית מצטלבים ומשקפים את היחס הדיאלקטי של המגזר לנושא, מחד שאיפה "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב:טו) ומאידך לא יהיה וויתור על "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א:כח).


 
 
 

Commentaires


bottom of page