top of page

זירה חדשה? הקול הרבני ברשתות החברתיות על פי הרב יובל שרלו

  • מערכת האתר
  • 28 במרץ 2019
  • זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 27 ביולי 2019

הוא רואה ברשתות החברתיות זירה חדשה שמשקפת את העולם עצמו, אך עם זאת נזהר מלקרוא לעמיתיו להצטרף אליה • הרב יובל שרלו, קול דומיננטי ברשתות החברתיות ובחוגים הליברלים של הציונות הדתית, סיפר לנו בראיון בלעדי מה הוא חושב על השיח ההלכתי ברשתות החברתיות


הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול ואחד ממקימי עמותת צהר. הוא נחשב לפעיל בולט בציונות הדתית, ועוסק באתיקה, פוליטיקה ופובליציסטיקה. ברשות הרב שרלו חשבון פייסבוק פעיל, חשבון טוויטר וקבוצת וואטסאפ בה משותפים הגיגיו הרעיוניים וההלכתיים. הרב שרלו נחשב לקול מבוגר ומשמעותי ברשתות החברתיות. פנינו אליו כדי לשמוע ממנו מה הוא חושב על השיח התורני המתקיים ברשת ובפרט ברשתות החברתיות.


"העובדה שפייסבוק מסוכן לא אומרת שצריך להתנזר ממנו". הרב יובל שרלו. קרדיט צילום: אריה כץ

בעבר, לפני כעשור, הצטרפת לרבנים אחרים והתבטאת נגד הפייסבוק, ומאז נראה כי שינית את עמדתך בעניין והיום אתה בין הרבנים הפעילים ברשתות החברתיות. מתי הצטרפת לפייסבוק? מה גרם לך לשנות את דעתך?


"לאמיתו של דבר, לא שיניתי בהרבה את עמדתי. עמדתי פורסמה פה, וכדרכם של עיתונאים – ניתנה לה כותרת מושכת קהל, אבל אינה משקפת את העמדה. עד היום אני סובר שפייסבוק מעצים את הבעיות שתיארתי שם, ועד היום אני סובר שהעובדה שפייסבוק מסוכן – אינה אומרת שצריך להתנזר ממנו. כך היא גם ארץ ישראל – ספר דברים מדגיש את העובדה שהארץ מסוכנת מאוד מבחינה רוחנית, וכניסה לארץ מעמידה בפני פיתוי גדול לאמץ את התרבות הכנענית, ואף על פי כן – אנו נכנסים לארץ, ומצווים לעשות כך. ובמקביל – להעצים את עצמנו, להטיל על עצמנו מגבלות שיפנו זמן ותשומת לב למרחב בו אנו חיים, ולא ליפול בהתמכרות שהרשתות האלה יוצרות.

למעשה, אני לא כל כך פעיל ברשתות החברתיות, אלא רק מעט מאוד יחסית, ובוודאי שאיני מעלה שום דבר מחיי הפרטיים, אלא רק תחומים רוחניים, ערכיים ואתיים."


ממתי התחלת לכתוב בפייסבוק בענייני הלכה ולמה?


"כתיבתי ההלכתית התחילה לאור בקשה של אתר בשם מורשת – שאהיה חלק מהרבנים העונים לשאלות בהלכה ובאמונה. סברתי שזה ידרוש ממני מעט מאוד, אבל התבדיתי מהר מאוד. התשובות השונות הצטברו לעשרות אלפים, פרסמתי בספרים לקטים בנושאים מסוימים, וכך הדבר הלך והתפתח. למעשה, מצאתי את עצמי מעין רב של קהילה וירטואלית, עם חסרונות רבים מהעובדה שהקשר אינו פנים אל פנים, ועם יתרונות רבים של זמינות, העובדה שדברים נותרים ברשת ועולים במנועי חיפוש גם לאחר שנים רבות, ועוד ועוד. כמעט ואין יום שאיני נתקל באדם הלומד מדברים שכתבתי או שיעורים שעלו ברשת, וכמובן שאיני היחיד, ויש עוד הרבה מאוד חומר ברשת."


מי הן האוכלוסיות שלדעתך נהנות מההצטרפות שלך לבמות של הרשתות החברתיות?


"קשת האנשים שאני פוגש דרך הרשת, או שפוגש פנים אל פנים והמתארים את מה שהם למדו – היא כרוחב קשת החברה הישראלית. חשובים לי גם הקצוות – מחד גיסא, הציבור החילוני שקורא ומגיב פעמים רבות על הדברים, ושזה אחד השערים שלו למפגש עם העולם היהודי; מאידך גיסא, יש קוראים חרדיים רבים מאוד. ברם, רוב הקוראים הם קשת רחבה של הציונות הדתית."


רבים טוענים כי השיח ההלכתי בפייסבוק גורם לרידוד של השיח ההלכתי. מה דעתך על טענות אלו?


"כמו כל תחום, יש בשיח ההלכתי ברשת גם אורות וגם צללים, גם רידוד של השיח הלכתי וגם העצמתו. בשל העובדה שאת החסרונות כולם מכירים, אציג גם את היתרונות – מעבר לנגישות הרבה: השפה הקצרה והממוקדת מחלצת מחלק מכותבי ההלכה את היכולת לקלף את המעטפת, ולכתוב את הגרעין ההלכתי המדויק; חלק מכותבי ההלכה ברשת מצליחים להבהיר את הסוגיה העיקרית העומדת על הפרק, בלי להלאות את הקורא. הדבר גם מבהיר להם עצמם את הנושא; העובדה שמגיבים לדבריהם, לא ברמה המחפירה של הטוקבקים, אלא באיכות של בית מדרש – גורמת לפיתוח שיח הלכתי עמוק; העובדה שמנועי החיפוש מאפשרים לעמת אפשרויות הלכתיות שונות, ולעתים של אותו כותב, מחייבת קוהרנטיות ועקביות, ועוד ועוד.


"חלק מהמציאות מתנהל ברשתות החברתיות, וזה לא יקום מקביל, אלא חלק מהיקום האמתי. בד בבד, צריך להיזהר מלייחס לה משמעות גדולה מידי. הזירות הנוספות עדיין קיימות, ולדעתי גם הן תשרודנה זמן רב."

"פעמים רבות הדגשתי כי הכתיבה באתרים וברשתות אינה מחליפה את ספרות השו״ת הרצינית והכבדה, כי אם את השיחה עם הרב, ושאלות שהוא נשאל, ובהן הוא עונה תשובה הלכתית ממוקדת, וטיעונים הלכתיים קצרים, מדויקים ועיקריים. כאשר מבינים מה כן ניתן למצוא בשיח כזה, ובד בבד – מה אין לצפות ממנו, הכתיבה ההלכתית ברשתות מהווה תרומה של ממש לעולם ההלכה."


האם יש נושאים שאתה נמנע מלהתייחס אליהם בפייסבוק שלך?


"משני נושאים אני נמנע: מאחד – לחלוטין – החיים האישיים שלי, תמונות מהעובר עלי, וכל התחום הזה; השני – שבו אני נמנע כמעט לחלוטין – כתיבה על נושאים ׳צהובים׳, בשל השועלים הרבים האורבים לתחום זה. נושא נוסף שאני נמנע ממנו הוא מפלגתיות – אני כותב על נושאים העומדים לדיון פוליטי (שהלוא אין נושא אחד שאין לו היבט פוליטי) אך רואה חשיבות עליונה בהפרדה בין רבנות והמפלגתיות, ולא נכנס לתחום זה בפומבי כלל."


אתה מנסה לשכנע את עמיתיך לפתוח חשבון פייסבוק ולקחת חלק בשיח?


"לא. כל רב פועל בכלים שיש לו, ועם הציבור שלו, ואיני רואה מקום לשכנע."


התבטאת בעבר בשבח במת הטוויטר כי הוא מחייב אותך להגיד את מה שיש באופן ישיר. מה כוונתך? מדוע לדעתך אין הרבה רבנים בטוויטר? האם חשוב שיצטרפו?


"גם אני צמצמתי מאוד את פעולתי בטוויטר, בשל העובדה שצריך להיות מוכשר לדבר בשפה של מדיה זו, ואני לא מוכשר ליצירתיות, אכזריות, משיכת תשומת הלב, מעקב אינטנסיבי אחרי אחרים וכדומה. אני מאוד אוהב את הקיצור שבו, אבל אין לי כלים טובים לנכוח שם."





האם אתה חושב שאנו עדים להחלפת זירות הדיון, או שמדובר פה בסך-הכל בתוספת שלא משפיעה על הבמות המסורתיות?


"בוודאי שאנו עדים ליצירת זירת דיון חדשה, ויש לכך משמעות רבה. חלק מהמציאות מתנהל ברשתות החברתיות, וזה לא יקום מקביל, אלא חלק מהיקום האמתי. בד בבד, צריך להיזהר מלייחס לה משמעות גדולה מידי. הזירות הנוספות עדיין קיימות, ולדעתי גם הן תשרודנה זמן רב. הרשתות החברתיות יוצרות עיוות בנתונים – גם בשל הפיד בפייסבוק, וגם בכלל – בשל אופי הפעילות בהן, וכמו שאסור לקרוא את המציאות כולה דרך כותרות העיתונים, או דרך דפי פרשת השבוע, או בכל כלי אחר – יש להיזהר מלעשות זאת דרך הרשתות החברתיות."

לסיום, עצה למי שרוצה לקחת חלק בשיח ההלכתי ברשתות החברתיות?


"קשה לי לתת עצות מהותיות. פשוט, לא מומחה בתחום. אני יכול רק לצפות שבתחום הכלים העוסקים בכך ילמדו את השפה המתאימה לרשת החברתית בה הם פעילים, ובתחום התוכן – שישמרו על איכות."


Comentários


bottom of page