top of page

פסק הלכה חדש של הרב מלמד מכה גלים ברחבי הרשת

  • מערכת האתר
  • 28 ביולי 2019
  • זמן קריאה 4 דקות

הרב אליעזר מלמד פרסם פסק הלכה חדש לפיו בני כל העדות יכולים לבשל בכלי בשרי תבשיל פרווה לארוחה חלבית, ולהיפךהאם מדובר בחידוש נצרך או שמא בהתנתקות מן המסורת? ברשת, הדעות חלוקות


ביום חמישי האחרון, כ"ב תמוז התשע"ט (25 ביולי 2019), פרסם הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה ומחבר ספרי "פניני הלכה", מאמר העוסק בדיני בליעת כלים בימינו. במאמר פסק הרב מלמד כי המצאת הסבון והשתנות הכלים שינתה את כל דיני הכשרת כלים התלויים בפועל בטעם. לדוגמה, אם טעו ובישלו בסיר טרף מאכל כשר, כשם שאם עברה על הסיר יממה מאז שבישלו בו מאכל טרף – המאכל שבישלו בו כשר בדיעבד, כך גם אם ניקו אותו עם סבון, למרות שלא עברה יממה מאז בישול הטרף – המאכל שבישלו בו כשר בדיעבד. מכך עולה כי בני כל העדות יכולים לבשל בכלי בשרי תבשיל פרווה לארוחה חלבית, ולהיפך.


הרב אליעזר מלמד. התמונה נלקחה מאתר וויקישיתוף באדיבות "מודע"

פסיקה זו של הרב מלמד הכתה גלים מיד בכל רחבי הרשת. בין אלו שבירכו את הפסיקה נמנה הרב אלי רייף, רב קהילת "השחר" במודיעין, שפרסם פוסט בפייסבוק בו פירש את הפסיקה כניסיון לאחד בין מנהגי ספרד ואשכנז. עוד אמר הרב רייף כי "הרב מלמד חותר למצוא שביל זהב בין הגדרים ההלכתיים למציאות החדשה, ודיונו וחידושיו בנושא בליעת כלים מעניין מאוד.".


אחד האנשים שהגיבו לפוסט הזה היה הרב שלמה דב רוזן, רב קהילת "יקר" בירושלים, שכתב: "מה עם אל תיטוש תורת אמך? ולמה לא לפסול את כל העירובין אם נלך לפי היגיון צרוף נגד מסורת?". תגובה זו עוררה דיון בו השתתפו הרב רייף, הרב רוזן וכן הרב מאור קיים, ראש מכון המחקר של ישיבת הר ברכה ולמעשה יד ימינו של הרב מלמד בכל הנוגע לעבודתו ההלכתית. הרב רייף טען כי טעם "אל תיטוש" אינו שייך במקרה זה שכן כאשר אין טעם לאיסור אזי אין איסור. בתגובה הקשה הרב רוזן כי אם המציאות השתנתה אזי ייתכן כי יש מקום גם לחומרות. הרב מאור קיים השיב לו: "לגבי מו"ר אני יכול להעיד שהוא משתדל ללמוד את הסוגיה בישרות גמורה, ובעיניים של תורת ארץ ישראל, בין אם לקולא, בין אם לחומרא.".


עוד טען הרב רוזן נגד הפסיקה כי פסיקה עצמאית שכזו מעלה חשש ל"לא תתגודדו", כלומר לפיצול של מנהגים שונים בעם-ישראל, ועל כן גם כאשר מחדשים צריך לעשות זאת לאחר דיון משותף בין פוסקים שונים. מנגד, השיב לו הרב קיים כי פסיקה זו דווקא מקרבת מנהגים ומצמצמת מחלוקות.


זמן מה לאחר פרסום הפסיקה, פרסם הרב מאור קיים פוסט בפייסבוק בו ביאר והרחיב את פסיקתו של הרב מלמד וכן פתח את הפוסט לשאלות על הפסיקה. הפוסט גרר תגובות רבות, ביניהן של הרב אביע"ד סנדרס, ר"מ במדרשת לינדנבאום, שאמר כי מדובר בפסיקה מרחיקת לכת שהמשמעות שלה היא שההלכה מבוססת על אמת אמתית, ולא על אמת הלכתית כפי שטען בעבר הרב סולובייצ'יק. הרב קיים השיב לו כי טענה זו נכונה באופן חלקי, שכן כל כללי תערובות הם כללים שאינם מתאימים למציאות.



גם בתגובה לפוסט הזה מחה הרב רוזן: "למי שחשוב שלעם ישראל תהיה הלכה אחת זה הגיוני רק אם עם ישראל זה הציבור הדתי לאומי. ולעצם העניין, במילים אחרות: עקרונית זורקים את כל הלכות איסור והיתר!". עוד הוסיף הרב רוזן ואמר: "יותר הגיוני לעשות כמו כמעט כל גדולי ישראל יותר ממאה שנה וכנראה להבין ששינוי תכונות של חומר אינו מבטל דין. מה עוד מדובר הרבה פעמים באיסור דאורייתא.".


בפוסט נוסף, הרב מאור קיים השיב לטענות נגדו ונגד הרב מלמד לפיהן הם רק מחפשים להקל, ופרסם רבות מההחמרות של הרב מלמד בספרו "פניני הלכה". בתגובה לפוסט זה, רב קבוצת יבנה אילעאי עופרן וכן הרב אורן דובדבני מ"ארגון רבני צהר" חיזקו את ידיו של הרב קיים, ואמרו לו שלא ייכנע למלעיגים. בנוסף, הרבנית תרצה קלמן ממדרשת נשמת כתבה בתגובה לפוסט כי לא ראוי שהדיון יתנהל על הציר של חומרא וקולא. הרב קיים השיב לה: "כמי שכבר קיבל לא מעט הודעות ומיילים מאתמול בבוקר, יחד עם מורי ורבי, את לא צודקת. ודאי שזה לא הדיון היחיד, אבל בהחלט אחד מהם.".


פוסט נוסף שבלט בפייסבוק שעסק בפסיקה החדשה הוא פוסט של הרב בנימין הולצמן מישיבת מעלה גלבוע. בפוסט, העלה הרב הולצמן ספק באשר למידת הצלחתה הצפויה של המהפכה של הרב מלמד. עוד הוא טען כי רב שינסה להמשיך את המהפכה לא יזכה להקשבה ומתנגדיו אף יכנו אותו "רפורמי". הוא סיכם את דבריו באומרו: "בעולם מתוקן היה אפשר לדון האם יכולה להיות לעובדה זו השלכה רחבה. אבל כיום אין באמת אפשרות אפילו לנהל את הדיון".



רב נוסף שהתייחס לשאלה האם הפסיקה תתקבל בעם ישראל הוא הרב אברהם סתיו. בפוסט שפרסם, הוא כתב: "יש המון היגיון, אנושי והלכתי, בפסיקה שפרסם היום הרב אליעזר מלמד, שמתירה בדיעבד מאכלים שבושלו או נחתכו בכלים 'בעייתיים', ובלבד שהיו נקיים. כפי שהרב מלמד מציין, הגמרא עצמה תלתה את כל הלכות בליעה ופליטה של כלים בכך שייצא מהם טעם המורגש בפה. וכשאין טעם כזה, אין טעם לאסור.".


עוד הוסיף הרב סתיו: "האם כשההיתר הזה כבר לא יהיה טמון בתשובות נידחות המוכרות רק ליודעי ח-ן, אלא יילמד בכל חטיבות ביניים בשיעורי הלכה, הוא יצליח לתפוס? האם הוא לא ייתן טעם לפגם בהלכות בשר-בחלב כולן? האם הוא לא יקים עליו התנגדות חריפה מדי? נחכה ונראה."


"למי שחשוב שלעם ישראל תהיה הלכה אחת זה הגיוני רק אם עם ישראל זה הציבור הדתי לאומי. ולעצם העניין, במילים אחרות: עקרונית זורקים את כל הלכות איסור והיתר!"(הרב שלמה דב רוזן)

בתגובה לפוסט, בירכה הרבנית חנה פרידמן, מנהלת תיכון פלך בתל-אביב, את פסיקתו האמיצה של הרב מלמד, והוסיפה: "אני רק שואלת מתי ואם יסכים להודות שהשינויים חלים לא רק על חומרי ניקוי וכלי מטבח, אלא גם בתחומי פסיקה אחרים.". מנגד, הרב בני פרל, ראש הישיבה לאומנויות ומדעים, מחה נגד הפסיקה וטען כי מדובר במגמה מסוכנת של ניסיון להתאים את ההלכה למציאות, על אף שההלכה היא זו שעושה את המציאות.


אם כך, ניכר כי הדעות חלוקות ביחס לפסיקה החדשה, ולפיכך נראה כי היא לא תתקבל בציבור כל-כך מהר. אולם, מעניין יהיה לראות מה יוליד הדיון על אודות הפסיקה, הן בבתי המדרש הקיימים והן בבתי המדרש הווירטואליים, והאם היא תגרום לפסיקות דומות נוספות.


Comments


bottom of page